צבא ומלחמה

* מדוע דווקא במחנה יש צורך בקדושה יתרה * שמירת קדושת המחנה מונעת התרת רסן האופיינית לחיילים בעת מלחמה * שמירת קדושת המחנה מנתבת את המלחמה למטרה אידיאלית של תיקון העולם * המצב הדתי בצה"ל כיום טוב יותר עבור החייל הדתי הממוצע וקשה יותר עבור החייל התורני * למרות השיפור, עדיין חיילים דתיים רבים מסירים את הכיפה במהלך שירותם

האם נכונה טענת החרדים שההלכה פוטרת משירות צבאי כל מי שלומד תורה * שני מקורות המצווה להתגייס לצבא: הצלת נפשות וכיבוש הארץ * חשיבות מצוות תלמוד תורה והצורך של כל יהודי להתמסר לכך מספר שנים * הצורך בדחיית השירות וקיצורו למי שמיועדים לתפקידי מורים ורבנים * שחרור העוסקים בתורה מגיוס משתנה לפי מידת ההכרח הביטחוני בגיוסם * קשה לסמוך על הצהרות הפוליטיקאים, שעמדתם בנושא משתנה לפי האינטרס הפוליטי * הסיבה הלא מוצדקת והסיבה המוצדקת להימנעות חרדים מגיוס

הרמב"ם כותב ששבט לוי לא יוצא למלחמה, ומתרץ הרב הנזיר ששבט לוי לא יוצאים למלחמת כיבוש כי אין להם נחלה. אבל למלחמת פיקוח נפש יוצאים. בפגישה עם שר הביטחון הסביר הרצי"ה בניגוד לשאר הרבנים את חשיבות לימוד התורה בכך שהוא המדע המיוחד לישראל ושאין תלמיד שפטור מהצבא - יש תלמיד שדוחה גיוס עד שישתלם בגיבוש אישיותו הרוחנית

דוגמאות לקו ההלכתי של הרבנות הראשית אשר עוצב על ידי הרב גורן, אשר הופך את הצבא כולו לנגיש לשומרי מצוות

באגרת כותב הראי"ה קוק זצ"ל לרב ד"ר הרץ - רבה של אנגליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. באיגרת מביא הראי"ה שלוש מקורות על חשיבות הלימוד של ת"ח, ואת האיסור לגייסם. הרצי"ה מסביר מדוע שלוש מקורות אלו אינם שייכים בזמנינו - בזמן מלחמת מצווה

דיני ציבור שונים מדיני היחיד, ולכן כלל ישראל יכול לצאת למלחמה למרות הסכנה לנפגעים, וכן חיילים בודדים יכולים להסתכן להצלת חבריהם. היחס בין הישיבה והצבא.

הסיפור על הכרוז המזוייף של מרן הראי"ה קוק זצ"ל הקורא לאי גיוס בני הישיבות והסברו עפ"י הרצי"ה. החובה על כל יהודי להציל את חברו אפילו בספק סכנה וכל שכן כשמדובר בהצלת קיומם של ישראל בארצם. בשעת מלחמה אף בסכנה ודאית חייב היהודי לסכן עצמו כדי להציל את חברו.

השיעור צולם ע" שיעורנט

האבות זיככו את נשמתם ומתוך כך הגיעו לקיום המצוות שהן גילוי הנשמה. יצחק הוא נפעל פסיבי, הגדלות היא להיות נפעל מרבש"ע. מלחמת ישראל ואויביה היא מלחמה דתית, ונצחון ישראל הוא קידוש ה'.